הגפן הייתה מוזרה למראה. עלים כהים בשלל גוונים צמחו מהזמורה שהתלפפה באחיזת חנק סביב גזעו החלק של עץ הבלסמון. לשד העץ נטף לאורך הקליפה הפצועה, וענפים יבשים נשמטו מטה, כאילו ניסה העץ להשמיע אנחה באוויר הבוקר הקריר והלח. תרמילים בלטו פה ושם מצדי הזמורה לכל אורכה, ונדמה כי הם מביטים סביב בחשש, בחיפוש אחר עדים.

הדבר הראשון שמשך את תשומת לבו היה הריח, כריח ריקבון של דבר-מה שגם בחייו לא נעם לאיש. ריצ'רד העביר את אצבעותיו בשערו הסבוך, ומחשבותיו נחלצו מערפל הייאוש שאפף אותן ושבו להתמקד במראה הגפן. הוא חיפש סביב אחר גפנים נוספות כמותה, אך לא מצא. כל השאר נראה רגיל לחלוטין. עצי האדר שבמעבה יער ון העליון נצבעו כבר באדום, והפגינו כעת את כסותם החדשה שנעה ברוח הקלילה. עכשיו, משהחלו הלילות להתקרר, לא יעבור עוד זמן רב בטרם יצטרפו אליהם בני דודם מיערות הרטלנד. האלונים, בהיותם האחרונים להיכנע לחילופי העונות, עדיין עטו באדישות את גלימותיהם הירוקות הכהות.